כל מים המכונסים בקרקע נקראים בקיצור בלשון חכמים : מקווה. כמו שכתוב ( בראשית א, י ): "ולמקווה המים קרא ימים".
וכן ( ויקרא יא, לו): " אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור".
אין מקוה כשר לטבילה אלא אם כן יש בו מים כדי טבילה בבת אחת לכל גוף האדם הטובל, שנאמר ( ויקרא טו, טז): "ורחץ במים את כל בשרו" - מים שכל בשרו, היינו גופו, עולה בהם.
וכמה הם? אמה על אמה ברום שלוש אמות, ושיערו חכמים מי המקוה ארבעים סאה ( גמרא, עירובין ד, ב) - הסאה היא 24 לוג, נמצא שיעור המקוה 960 לוג.